מרגיש תקוע בעבודה ובקריירה? אני אראה לך למה זה לא באמת קשור לעבודה

אני רונן גולן, מומחה לשפת גוף ומיקרו הבעות ומחבר הספר "איך לדבר עם הגוף". התחושה שאתה תקוע בעבודה ובקריירה כמעט אף פעם לא נולדת מהעבודה עצמה. ברוב המקרים היא דפוס פנימי שהתת מודע מריץ אוטומטית, ואותו דפוס נוסע איתך למשרד הבא. במאמר הזה אני אראה לך למה, ואיך מזהים אותו.

אני קורא אנשים למחייתי כבר 30 שנה. וכשמישהו מספר לי שהוא מרגיש תקוע בעבודה, הדבר הראשון שאני רואה זה לא את העבודה. אני רואה את הגוף. הכתפיים שנופלות שנייה לפני שהוא נכנס לבניין, האנחה הקטנה כשהוא מתיישב מול המחשב, המבט שבורח לחלון. הגוף מדבר גם כשאתה שותק, והוא מסגיר את התקיעות הרבה לפני שהראש מוכן להודות בה. אז בוא נתחיל בדיוק שם.

איך נראה אדם תקוע, עוד לפני שהוא אומר מילה?

אנשים קוראים אותך תוך שניות עוד לפני המילה הראשונה, וגם אתה משדר את התקיעות שלך בלי לשים לב. אני לא מסתמך על סימן בודד. סימן אחד לא אומר כלום. אני מחפש אשכול של סימנים וסטייה מהבסיס ההתנהגותי שלך, מהצורה שבה אתה נראה כשאתה רגוע וטוב לך. זה עיקרון הבייסליין, וזה בדיוק מה שאף מבחן אישיות בעבודה לא נותן לך. הנה כמה מהדברים שאני רואה חוזרים אצל מי שתקוע בקריירה.

מה שפת הגוף מסגירה	המיקרו הבעה שחושפת את התקיעות
כתפיים שנופלות בכניסה למשרד	נשיפת אוויר קצרה מהאף, סימן להשלמה ולא לרוגע
מבט שבורח מהמסך אל החלון	הרמת גבות פנימית של כמיהה, "אני רוצה להיות במקום אחר"
גוף מופנה החוצה בישיבות, לכיוון הדלת	כפות רגליים שמצביעות אל היציאה, הרצון לברוח
חיוך מנומס למנהל, לא אמיתי	חיוך שלא מגיע לעיניים, בלי קמטי הזוקיום
שפשוף עורף או צוואר במהלך היום	מחווה של הרגעה עצמית תחת מתח מתמשך

אם אתה מזהה את עצמך בטבלה הזו, זה לא אומר שאתה בעבודה הלא נכונה. זה אומר שהגוף שלך כבר יודע משהו שהראש עוד מתווכח עליו. אם אתה רוצה להעמיק איך הגוף משדר ביטחון או חוסר ביטחון, כתבתי על זה בהרחבה במדריך על שפת גוף של ביטחון עצמי.

מה הסימנים שאתה באמת תקוע, ולא סתם עייף?

יש הבדל גדול בין עייפות זמנית אחרי פרויקט קשה לבין תקיעות אמיתית. עייפות עוברת אחרי חופשה. תקיעות חוזרת ביום שני בבוקר, לא משנה כמה נחת. אלה הסימנים שאני שומע שוב ושוב מאנשים שמרגישים תקועים בעבודה:

• אתה סופר את השעות עד סוף היום, ואת הימים עד סוף השבוע. יום ראשון כבר מרגיש כמו יום חמישי מבחינה רגשית.
• אין לך מוטיבציה בעבודה, גם למשימות שפעם אהבת. זו לא עצלות, זה כיבוי.
• אתה מרגיש שאתה לא לומד שום דבר חדש, פשוט עושה את אותו הדבר מדי יום.
• אתה חושב על התפטרות בערך פעם בשבוע, אבל לא עושה כלום עם המחשבה.
• אתה מרגיש שאתה לא משמעותי, לא מוערך, ולא באמת רואים אותך.
• הגוף מתחיל לדבר: שינה לא טובה, כאבי ראש, קוצר רוח בבית עם המשפחה.

שים לב לסימן האחרון. שחיקה נפשית בעבודה כמעט תמיד יוצאת החוצה דרך הגוף לפני שהיא יוצאת דרך המילים. אם אתה מזהה חצי מהרשימה הזו, אתה לא סתם עייף. אתה תקוע. והשאלה האמיתית היא לא "האם להתפטר", אלא "למה אני שוב מרגיש ככה".

למה החלפת עבודה כמעט אף פעם לא פותרת את זה?

יש כאן משהו שאף כתבת קריירה ואף אתר השמה לא יגידו לך, כי זה לא טוב לעסק שלהם. החלפת עבודה, ברוב המקרים, לא תפתור לך את התקיעות. אני מבטיח לך. ראיתי את זה מאות פעמים. אדם מרגיש תקוע, מתפטר בהתלהבות, מוצא מקום חדש ומבריק, ואחרי חמישה עד שמונה חודשים בדיוק, כשההתרגשות של החדש נגמרת, אותה תחושה בדיוק חוזרת. אותה כבדות ביום ראשון. אותו מבט שבורח לחלון.

למה זה קורה? כי אם התקיעות הייתה באמת בעבודה, מקום עבודה חדש היה מוחק אותה. אבל היא לא נשארת בעבודה הישנה. היא עולה איתך לרכב, נוסעת איתך, ומחכה לך במשרד החדש. יש כמובן מקרים שבהם העבודה באמת רעילה, מנהל פוגעני או סביבה חולה, ואז צריך לצאת בלי היסוס. על זיהוי דמות רעילה כתבתי במאמר על נרקיסיסט בעבודה. אבל ברוב המקרים שאני פוגש, זו לא העבודה. זה הדפוס.

מהו הדפוס שנוסע איתך לכל משרד חדש?

התת מודע מנהל אותך גם כשאתה בטוח שאתה בשליטה. הוא מריץ דפוס אחד ספציפי, הרגל ישן שנבנה מתישהו כדי להגן עליך, וההרגל הזה חוזר על עצמו שוב ושוב בכל תחום בחיים. שים לב לרגע. התקיעות הזו, האם היא באמת רק בעבודה? או שאתה מזהה גרסה שלה גם בזוגיות, גם בכסף, גם בפרויקטים אישיים שהתחלת ולא סיימת?

אם התשובה היא כן, קיבלת את התובנה הכי חשובה במאמר הזה. כשאותה תקיעות חוזרת בכמה מקומות שונים בחייך, זו כבר לא בעיה של עבודה מסוימת. זו חתימה של דפוס פנימי אחד. אולי זה דפוס שנועד להגן עליך מכישלון, אז הוא לוחש לך לברוח בדיוק לפני שאתה מתקדם. אולי זה דפוס שנועד להגן עליך מהצלחה, כי הצלחה מרגישה מסוכנת ולא מוכרת. זו לא בעיה של ידע ולא של מוטיבציה. אתה יודע בדיוק מה לעשות, אתה פשוט לא עושה, כי חלק ממך עובד קשה כדי לשמור אותך במקום המוכר.

וזה הרגע שבו אנשים אומרים לי "רגע, יש לי בדיוק את זה". ברגע שאתה מפסיק לראות שרשרת של עבודות גרועות ומתחיל לראות דפוס אחד שחוזר, נפתחת דלת. כי דפוס אפשר לזהות, ואת מה שמזהים אפשר לשבור.

זה פחד או תקיעות? איך מבדילים?

הרבה אנשים מבלבלים בין השניים, וזה בלבול יקר. תקיעות היא התחושה שאתה לא מתקדם. פחד הוא המנוע שמחזיק אותך שם. הפחד הוא שגורם לך להישאר עוד שנה במקום שכבר מיצית, ואותו פחד בדיוק גורם לך לברוח למקום חדש ברגע שמתחיל להיות טוב מדי. הפחד לא נעלם כשאתה נשאר, והוא לא נעלם כשאתה בורח. הוא רק מחליף צורה, מפחד להישאר לפחד לקפוץ.

בוא נעשה סדר בהבדל, כי הוא קובע מה הצעד הבא שלך:

תקיעות (הסימפטום)	הדפוס שמאחוריה (השורש)
"אני משועמם, אין לי אתגר"	פחד לבקש יותר, לחשוף שאני רוצה, ולהיכשל
"אני לא מוערך פה"	דפוס של המתנה שיראו אותי במקום לקחת מקום
"אני חייב להחליף עבודה"	בריחה אוטומטית ברגע שהדברים נהיים אמיתיים
"אני לא יודע מה אני רוצה"	הרגל להשתיק את הרצון לפני שהוא נשמע בכלל

רוצים את התמונה הרחבה? התקיעות בעבודה היא לרוב רק זירה אחת של דפוס עמוק יותר. במאמר על דפוסים שחוזרים על עצמם תראו איך כל החלקים מתחברים, ולמה זו לא בעיה של ידע או מוטיבציה.

שים לב שהעמודה הימנית משתנה מעבודה לעבודה, אבל העמודה השמאלית נשארת אותו דבר. זה הדפוס. וכוח אמיתי, בקריירה ובחיים, מתחיל ברגע שאתה מפסיק להילחם בסימפטום ומתחיל לטפל בשורש. על החיבור בין ביטחון פנימי לכריזמה טבעית כתבתי בקורס אלפא.

איך שוברים את הדפוס לפני הקפיצה הבאה?

יש בעיה אחת עם דפוס: אתה לא יכול לראות אותו לבד. הוא בדיוק הנקודה העיוורת שלך, כי הוא כל כך חלק ממך שהוא מרגיש כמו "ככה אני". בגלל זה כל ספר, כל קורס וכל רשימת עצות מעולה נכשלים בסוף. הם עובדים על שכבת ההתנהגות, על מה שאתה עושה. הדפוס יושב שכבה אחת מתחת, בתת מודע, ומשם הוא מנצח כל החלטה מודעת שתקבל.

אני עבדתי עם אלפי אנשים בדיוק על הנקודה הזו, ופיתחתי שיטה שנקראת ONE SHOT. הרעיון פשוט: לא צריך שנים של חפירה בעבר ולא צריך חבילה של עשרה מפגשים. צריך לזהות את הדפוס האחד שמחזיק אותך במקום, ולשחרר אותו בפגישה אחת ממוקדת. בלי מסכות, בלי טריקים זולים. אני מחבר את מה שאני יודע לקרוא בגוף ובתת מודע לתהליך שינוי אחד וחד.

לפני שאתה מתפטר שוב, בוא נבדוק אם זו העבודה או הדפוס. אם קראת את המאמר הזה והנהנת יותר מפעם אחת, כנראה שיש לך דפוס. את הדפוס אי אפשר לזהות לבד, וזה בדיוק מה שאני עושה. בוא נזהה אותו יחד בפגישה אחת. קבע פגישת ONE SHOT כאן.

שאלות שאני נשאל הרבה על תקיעות בעבודה

אני מרגיש תקוע בעבודה, איך אני יודע אם להתפטר או להישאר?

השאלה הראשונה היא לא "להתפטר או להישאר", אלא "האם הרגשתי ככה גם בעבודות קודמות". אם זו הפעם הראשונה, וקודם היה לך טוב, ייתכן שזו באמת העבודה, ואז שווה לבדוק תפקיד אחר או שיחה כנה עם המנהל. אבל אם התחושה הזו חוזרת בכל מקום עבודה, החלפה נוספת רק תדחה את הבעיה. שם צריך לטפל בדפוס, לא בכתובת של המשרד.

מה ההבדל בין שחיקה בעבודה לתקיעות בקריירה?

שחיקה היא בעיקר עייפות. היא באה מעומס יתר, מלחץ מתמשך ומחוסר גבולות, והיא לרוב מתחילה להשתפר עם מנוחה, גבולות וטיפול בגוף. תקיעות היא בעיה של כיוון וקיפאון, לא של עומס. אפשר להיות תקוע בלי להיות שחוק בכלל, פשוט לתקוע במקום בלי לזוז. לפעמים השתיים מגיעות יחד, ואז חשוב לטפל קודם בשחיקה, ורק כשהגוף נרגע להסתכל על הדפוס.

אין לי מוטיבציה בעבודה, זו עצלות?

כמעט אף פעם לא. חוסר מוטיבציה מתמשך הוא בדרך כלל לא עצלות אלא כיבוי, מנגנון הגנה של התת מודע שמנתק אותך ממשהו שמרגיש חסר טעם או מסוכן רגשית. אנשים מאשימים את עצמם בעצלות ושוקעים עוד יותר. ברגע שמבינים שיש מנגנון שעוצר אתכם, אפשר להפסיק להילחם בעצמכם ולהתחיל להסתכל על מה באמת כבוי, ולמה.

למה החלפתי עבודה ואחרי כמה חודשים שוב הרגשתי אותו דבר?

כי הבאת איתך את הדבר האחד שלא נשאר במשרד הישן, את הדפוס. התת מודע מריץ אותו אוטומטית בכל סביבה חדשה. הזוהר של ההתחלה מסתיר אותו לכמה חודשים, ואז הוא חוזר. זה בדיוק הסימן הכי ברור לכך שהבעיה היא פנימית ולא חיצונית, וזו בשורה טובה, כי דפוס פנימי אתה יכול לשנות. עבודה של אנשים אחרים אתה לא.

אפשר באמת לשנות דפוס כזה בפגישה אחת?

אפשר לזהות את הדפוס המרכזי ולשחרר את האחיזה שלו בפגישה אחת ממוקדת, וזה מה שאני עושה בשיטת ONE SHOT. אני לא מבטיח קסם ולא נוגע בטענות רפואיות. ONE SHOT הוא תהליך אימון ושינוי, לא טיפול פסיכיאטרי או פסיכותרפיה. אבל כן, כשמזהים את הדפוס הנכון, נקודה אחת מדויקת יכולה להזיז יותר משנה של עבודה סביב הבעיה.

מקורות והרחבה

הכתיבה כאן מבוססת על ניסיון מעשי בקריאת שפת גוף ומיקרו הבעות, לצד ספרות מוכרת בתחום התקשורת הלא מילולית ובהם עבודתו של פרופ' פול אקמן על מיקרו הבעות, כתביו של ג'ו נאווארו על שפת גוף, ומחקרים על שחיקה תעסוקתית לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי. השילוב בין קריאת הגוף לזיהוי דפוסים תת מודעים הוא הבסיס לשיטת ONE SHOT שפיתחתי.

התוכן באתר הוא מידע כללי והכוונה אישית, ואינו מהווה תחליף לטיפול פסיכולוגי, אבחון או ייעוץ רפואי או נפשי מקצועי. אם אתם חווים מצוקה נפשית מתמשכת, מחשבות אובדניות או משבר, פנו לעזרה מקצועית. קו הסיוע של ער"ן זמין בטלפון 1201, בחינם ובאנונימיות, בכל שעות היממה. למצב חירום מיידי: 101.