אני רונן אהרון גולן, מעל 30 שנה בשפת גוף, ומחבר הספר "איך לדבר עם הגוף". והרבה ממה שמוכרים לכם על שפת גוף זה חרטא עם שיווק טוב: אחוזים שלא קיימים, תנוחות קסם, וסימנים בודדים שכביכול חושפים בן אדם. אז ריכזתי פה את 10 המיתוסים הגדולים על שפת גוף, ומה המדע באמת אומר על כל אחד מהם.
הגוף מדבר גם כשאתם שותקים, זה נכון. אנשים מתרשמים מכם תוך שניות, עוד לפני המילה הראשונה, גם זה נכון. אבל בין זה לבין מה ש"מומחים" מוכרים בקורסים יש תהום, וראיתי לא פעם כמה נזק עושה מידע שגוי. אז בואו נעשה סדר, מיתוס אחרי מיתוס, ולכל אחד יש קישור למאמר המלא שבו אני נכנס לעומק.
ולמה המיתוסים האלה כל כך דביקים? כי הם נוחים. מספר עגול נשמע מדעי, טבלה של "סימן מול משמעות" נותנת תחושת שליטה, וסדרת טלוויזיה טובה מוכרת לנו את הפנטזיה שאפשר לראות את האמת בהצצה. המוח שלנו אוהב תשובות פשוטות לשאלות מסובכות. הבעיה היא שבני אדם לא פשוטים, והמדע האמיתי הרבה יותר צנוע ממה שמוכרים לכם בפרסומת.
מיתוס 1: "93% מהתקשורת היא לא מילולית" (כלל מהרביאן)
מה שאומרים: רק 7% מהמסר עובר במילים, 38% בטון הדיבור ו-55% בשפת הגוף. את המספר הזה שומעים כמעט בכל הרצאה שנייה על תקשורת.
מה באמת קורה: המספרים האלה באמת הגיעו ממחקר, אבל לא אומרים מה הם. אלברט מהרביאן פרסם את המחקר ב-1967, והוא בדק מצב אחד ויחיד: מה קורה כשהמילים סותרות את הרגש. מישהו אומר "אני לא כועס" בטון זועם, ורק אז המאזין נשען יותר על הטון ועל הפנים. מהרביאן עצמו הזהיר שאסור להכליל את המספרים האלה לכל שיחה. להגיד שרוב התקשורת היא לא מילולית זה כמו להגיד שאפשר לנהל משא ומתן עסקי בלי מילים בכלל.
המאמר המלא: כלל 7-38-55 של מהרביאן, מה באמת אמר המחקר
מיתוס 2: תנוחות כוח משנות לכם את ההורמונים
מה שאומרים: תעמדו שתי דקות כמו סופרמן, הטסטוסטרון יעלה, הקורטיזול ירד, ותהפכו לאלפא. זו ההבטחה המפורסמת של איימי קאדי מ-2010.
מה באמת קורה: החלק ההורמונלי קרס. מחקר שחזור גדול (Ranehill, 2015) לא מצא שום שינוי בטסטוסטרון או בקורטיזול. מה כן נשאר, גם אצל מי שביקר את קאדי? התחושה. אנשים באמת מרגישים יותר בטוחים אחרי תנוחה כזאת. זאת אומרת, התנוחה לא מזריקה לכם הורמונים, אבל היא כן יכולה לשנות איך אתם מרגישים עם עצמכם. ומי שעדיין מוכר לכם את הגרסה ההורמונלית פשוט לא התעדכן. אני עדיין ממליץ על עמידת סופרמן לפני ראיון או הרצאה, רק בלי הסיפור על ההורמונים.
המאמר המלא: תנוחות כוח, מה עובד ומה התרסק
מיתוס 3: ידיים משולבות פירושן התגוננות
מה שאומרים: מישהו משלב ידיים? הוא סגור, מתגונן, לא מסכים איתכם. אזעקה.
מה באמת קורה: אולי פשוט קר לו. אולי ככה נוח לו. אולי אין לו איפה לשים את הידיים. שילוב ידיים הוא אחד הסימנים שהכי מפרשים לא נכון בעולם. בלי הקשר, בלי סימנים נוספים ובלי לדעת איך הבן אדם הזה נראה בדרך כלל, ידיים משולבות לא אומרות כלום. תנסו בעצמכם בישיבה הבאה: תשלבו ידיים, ותשאלו את עצמכם אם אתם באמת מתגוננים או שפשוט המזגן על שש עשרה.
המאמר המלא: מה באמת אומרות ידיים משולבות
מיתוס 4: הסטת מבט ונגיעה באף מסגירות שקרן
מה שאומרים: הוא לא מסתכל לכם בעיניים ונגע באף? הוא משקר. פשוט.
מה באמת קורה: אין אפקט פינוקיו לשקר. המטא-אנליזה הגדולה של דפאולו (DePaulo, 2003) בדקה מאות סימנים שכביכול מסגירים שקר, ולא מצאה סימן גופני אחד שגדל כמו האף של פינוקיו. מי שמשקר לא בהכרח מסיט מבט, לפעמים הוא דווקא נועץ מבט חזק יותר, כי הוא משתדל להיראות אמין. והסטת מבט יכולה להיות מבוכה, חשיבה או סתם ביישנות, ואני יודע, הייתי ילד ביישן ומגמגם בעצמי. מי שמלמד אתכם "טבלת שקרים" של סימן אחד, מלמד אתכם לטעות בביטחון.
ואם אתם מאלה שמסמיקים ובטוחים שכולם רואים, כתבתי על זה במאמר איך להפסיק להסמיק.
וזה לא רק לא מדויק, זה מסוכן. בן אדם תמים ולחוץ, בחקירה או בריב זוגי, יראה בדיוק את אותם "סימני שקר", וישלם על זה ביוקר. שפת גוף מרמזת על מתח ועל רגש, לא על אמת מול שקר, וההבדל הזה הוא כל הסיפור.
המאמר המלא: איך באמת מזהים שקרן
מיתוס 5: חיוך תמיד אומר שמחה
מה שאומרים: אם מישהו מחייך, הוא מרוצה ושמח. חיוך זה חיוך.
מה באמת קורה: יש הבדל אמיתי בין חיוך אמיתי לחיוך מזויף, וההבדל נמצא בעיניים, לא בפה. חיוך אמיתי (חיוך דושן) מפעיל גם את השריר שסביב העין ויוצר קמטוטים בזוויות. חיוך של נימוס, חיוך של מכירה או חיוך שמסתיר מצוקה מפעיל בעיקר את השרירים של הפה. אנשים מחייכים גם כשהם נבוכים, לחוצים או מנסים לרצות. חיוך הוא אחד הסימנים שהכי מזייפים בכוונה, בדיוק כי כולם יודעים שהוא "אמור" לשדר שמחה.
המאמר המלא: חיוך אמיתי מול חיוך מזויף
מיתוס 6: "Lie to Me" מדויקת מבחינה מדעית
מה שאומרים: ראיתם את הסדרה, ראיתם איך ד"ר קל לייטמן קורא פרצוף בשנייה וחושף כל שקר. אז ככה זה עובד באמת, נכון?
מה באמת קורה: הסדרה באמת נשענה על העבודה של פול אקמן, ומיקרו הבעות באמת קיימות. אבל היא דחסה תהליך של דקות לשנייה אחת, ומכרה ודאות שאין לה כיסוי במציאות. בעולם האמיתי מיקרו הבעה מרמזת על רגש, לא על מה שהבן אדם חושב, ובטח לא על "אשם או חף מפשע". אף מומחה רציני לא קורא שקר בהצצה של חצי שנייה. את הוודאות תשאירו לטלוויזיה.
המאמר המלא: האם "Lie to Me" אמיתית
מיתוס 7: סימן בודד חושף את האדם
מה שאומרים: "כשבן אדם מגרד את האף הוא משקר", "רגל שמופנית החוצה אומרת שהוא רוצה לברוח". סימן אחד, פירוש אחד.
מה באמת קורה: זו הטעות הכי נפוצה, וזו הסיבה שכל כך הרבה טועים בביטחון מלא. הגוף מדליף לנו מידע, אבל סימן אחד לא אומר לנו כלום. מה שמחפשים זה צביר של סימנים מול הבייסליין: כמה סימנים שמצטברים ביחד, שונים ממה שהבן אדם הזה עושה בדרך כלל. זה עיקרון הבייסליין, והוא הלב של קריאת אנשים נכונה. עוד רגע אני מסביר אותו לעומק.
המאמר המלא: איך קוראים שפת גוף נכון
מיתוס 8: שפת הגוף זהה לגמרי בכל העולם
מה שאומרים: כל בני האדם מביעים רגש באותה צורה, אז אפשר לקרוא כל אדם על פני כדור הארץ לפי אותם כללים.
מה באמת קורה: פה צריך דיוק. פול אקמן הראה שיש הבעות פנים בסיסיות, שמחה, כעס, פחד, גועל, הפתעה, עצב, שמזהים אותן בהרבה תרבויות, וזה ממצא חזק. אבל ליסה פלדמן בארט (Barrett, 2019) הראתה שההקשר, השפה והתרבות משפיעים מאוד על איך אנחנו מפרשים את אותה הבעה. ותנועות ידיים, מרחק אישי וקשר עין משתנים מאוד ממקום למקום. יש גרעין משותף, אבל אין "מילון גוף" אחד שמתאים לכל בן אדם בכל מקום.
מיתוס 9: אפשר "לקרוא" מחשבות מהגוף
מה שאומרים: מומחה טוב מסתכל עליכם ויודע בדיוק מה אתם חושבים. קורא אתכם כמו ספר פתוח.
מה באמת קורה: שפת גוף חושפת מצב, לא תוכן. אני יכול לראות שאתם לחוצים, שמשהו פה לא נעים לכם, שיש פער בין מה שאתם אומרים למה שאתם משדרים. אבל אני לא יכול לדעת על מה אתם חושבים, או למה אתם לחוצים. אני קורא שפת גוף, לא קורא בכדור בדולח. מי שמבטיח לכם לקרוא מחשבות מוכר לכם קסם, לא מדע. הגוף מסגיר רגש, לא משפטים.
מיתוס 10: קל לזייף שפת גוף בטוחה
מה שאומרים: תלמדו כמה טריקים, תעמדו זקוף, תחייכו, ותשדרו ביטחון מושלם.
מה באמת קורה: אפשר לשפר יציבה ונוכחות, וזה חשוב. אבל בלחץ אמיתי, מה שקורה בפנים נוטה לבצבץ החוצה, דרך הבעות קטנות ותנועות שקשה לשלוט בהן. אפשר לצבוע את הקירות, אבל אם הבית רועד מבפנים, זה יבצבץ. בגלל זה אני לא מלמד "להציג" ביטחון. אני מתחיל ממה שקורה בפנים, ומשם הגוף מסתדר הרבה יותר בקלות.
טבלת המיתוסים מול המדע
| המיתוס | מה המדע אומר |
|---|---|
| 93% מהתקשורת לא מילולית | המספר של מהרביאן נכון רק כשמילים סותרות רגש, לא לכל שיחה |
| תנוחות כוח משנות הורמונים | ההשפעה ההורמונלית לא שוחזרה, תחושת הביטחון כן עולה |
| ידיים משולבות = התגוננות | הרבה פעמים זה קור, נוחות או הרגל, סימן אחד הוא לא ראיה |
| הסטת מבט = שקר | אין סימן גופני אחד שמסגיר שקר (DePaulo, 2003) |
| חיוך = שמחה | חיוך אמיתי רואים בעיניים, והרבה חיוכים הם נימוס או הסתרה |
| "Lie to Me" מדויקת | מבוססת על מדע אמיתי, אבל דוחסת ומגזימה בוודאות |
| סימן בודד חושף אדם | צריך צביר של סימנים וסטייה מהבייסליין |
| שפת גוף אוניברסלית לגמרי | יש גרעין משותף, אבל הקשר ותרבות משנים את הפירוש |
| אפשר לקרוא מחשבות מהגוף | הגוף מסגיר רגש ומצב, לא את תוכן המחשבה |
| קל לזייף ביטחון | בלחץ, מה שקורה בפנים נוטה לבצבץ החוצה |
העיקרון שמאחד את הכל: בייסליין
אם אתם לוקחים מהמאמר הזה דבר אחד, שיהיה זה. כמעט כל המיתוסים למעלה באים מאותה טעות: לקחת סימן אחד ולהדביק לו משמעות קבועה. ככה זה לא עובד.
קריאת אנשים נכונה עומדת על שלושה דברים. קודם כל, בייסליין: איך הבן אדם הזה נראה כשהוא רגוע ונינוח. זו נקודת ההשוואה שלכם. דבר שני, סטייה מהבייסליין: השינוי הפתאומי הוא מה שמעניין, לא הסימן עצמו. ודבר שלישי, אשכול: לא סימן אחד, אלא כמה סימנים שמצטברים ביחד לאותו כיוון. רק כשיש לכם את שלושתם, אתם מסתכלים על משהו אמיתי. בלי בסיס, כל פירוש הוא ניחוש, וזה ההבדל בין מי שלמד באמת לבין מי שקנה טבלת סימנים בקורס של שעה.
דוגמה קטנה. אתם יושבים מול מישהו שמדבר בשקט, בקצב אחיד, בלי הרבה תנועה. פתאום, כשעולה נושא מסוים, הקצב משתנה, הקול נסדק לרגע, הידיים נעצרות והמבט בורח. מה שמעניין אותי פה זה לא הסטת המבט לבד, אלא השינוי מהבסיס, כמה סימנים שבאים ביחד, והתזמון שלהם. זה לא אומר לי מה הוא חושב. זה אומר לי איפה יש מתח, ושכדאי לשאול עוד שאלה, בעדינות.
אז כדאי בכלל ללמוד שפת גוף?
בטח שכן, אבל נכון. שפת גוף היא כלי אמיתי וחזק כשלומדים אותה ביושר, עם המדע ועם ההסתייגויות שלו. היא לא כדור בדולח ולא פוליגרף אנושי. היא היכולת לשים לב, לראות פערים ולהבין בני אדם לעומק, כולל את עצמכם.
ומילה על אתיקה, כי זה חשוב לי. הכלי הזה נועד להבנה ולהגנה, לא לאבחן אנשים ולא להדביק להם תוויות. כשאתם קולטים אצל מישהו מתח או אי נוחות, זו הזמנה להקשיב טוב יותר ולשאול, לא פסק דין. והדבר הכי חזק שאפשר לעשות עם הידע הזה הוא להפנות אותו קודם כל אליכם. אז הנה משהו אחד לשבוע הקרוב: בשיחה החשובה הבאה שלכם, תשימו לב רק לדבר אחד, מה הידיים שלכם עושות. בלי לתקן, רק לשים לב.
הכוח להיות אלפא
את ההבדל בין מיתוס לבין קריאה אמיתית לא לומדים מטבלה, לומדים מתרגול. ב"הכוח להיות אלפא" אנחנו עושים בדיוק את זה: חמישה מפגשי ערב בתל אביב, עד 25 בכיתה, ובכל מפגש מתרגלים בפועל. מתחילים ממה שאתם משדרים, ומשם עוברים לקרוא את מי שמולכם, עם בייסליין וצביר ולא עם טבלאות. בסוף המפגש הרביעי יוצאים ביחד לבר ומתרגלים על אנשים אמיתיים. המחזור הקרוב מתחיל בחמישי 19.11. לפרטים על קורס שפת הגוף אלפא, או כתבו לי "אלפא" בוואטסאפ 058-6322558.
שאלות ותשובות
האם שפת גוף היא מדע אמין?
שפת גוף נשענת על מחקר אמיתי, אבל היא לא מדע מדויק ולא פוליגרף. יש בה ממצאים חזקים, כמו הבעות פנים בסיסיות, לצד המון מיתוסים שיווקיים. היא אמינה כשמשתמשים בה עם הקשר, בייסליין וצביר של סימנים, ומטעה כשמפרשים סימן אחד כאמת מוחלטת.
האם באמת 93% מהתקשורת היא לא מילולית?
לא. המספר מגיע ממחקר של מהרביאן מ-1967 שבדק רק מצבים שבהם המילים סותרות את הרגש, ומהרביאן עצמו הזהיר שאסור להכליל אותו לכל שיחה. בתקשורת רגילה המילים נושאות חלק מרכזי מהמסר.
האם אפשר לזהות שקרן לפי שפת גוף?
אין סימן גופני אחד שמסגיר שקר, וזה מה שמצאה המטא-אנליזה של דפאולו מ-2003. הסטת מבט או נגיעה באף לא מוכיחות כלום. מה שכן עוזר זה סטייה מהבייסליין של הבן אדם וצביר של סימנים, וגם אז זה מרמז על מתח, לא מוכיח שקר.
האם תנוחות כוח באמת עובדות?
חלקית. הטענה שהן משנות הורמונים לא שוחזרה (Ranehill, 2015). מה שכן נשאר זה שתנוחה פתוחה ורחבה מעלה את תחושת הביטחון. אז כן, זה יכול לעזור לכם להרגיש חזקים יותר, רק לא בגלל טסטוסטרון.
מה הדבר הכי חשוב ללמוד קודם בשפת גוף?
עיקרון הבייסליין. לפני כל פירוש, תלמדו איך הבן אדם נראה כשהוא רגוע, ורק אז תחפשו סטייה מהבסיס וכמה סימנים שבאים ביחד. זה מה שמפריד בין קריאה אמיתית לניחוש.
רוצים ללמוד את זה נכון, בלי מיתוסים?
אם אתם מעדיפים להתחיל לבד, מהבית ובקצב שלכם, יש את הקורס הדיגיטלי והספר. הם מלמדים שפת גוף ומיקרו הבעות עם המחקר האמיתי וההסתייגויות שלו, ועם בייסליין במקום טבלאות. ומי שרוצה לתרגל על אנשים אמיתיים, בשביל זה יש את אלפא.
מקורות
- Mehrabian, A. & Wiener, M. (1967). Decoding of inconsistent communications. Journal of Personality and Social Psychology.
- DePaulo, B. M. et al. (2003). Cues to Deception. Psychological Bulletin.
- Ranehill, E. et al. (2015). Assessing the Robustness of Power Posing. Psychological Science.
- Barrett, L. F. et al. (2019). Emotional Expressions Reconsidered. Psychological Science in the Public Interest.
ב-5 מפגשים תלמדו מה אתם משדרים, ואיך לקרוא את מי שמולכם עוד לפני שהוא פתח את הפה.
- 5 מפגשי ערב, ורונן מלמד בעצמו
- תרגול על אנשים אמיתיים, עד 25 בכיתה
- לגברים ולנשים